הכנסות ההורים

קביעת הכנסות ההורים

קביעת הכנסת ההורים היא ממצא עובדתי שייקבע בית המשפט.

ייתכן (ואף די נפוץ) מצב שבו אחד ההורים יטען שהוא מרוויח סכום מסוים, אך לא יביא לכך הוכחות מספקות.

ביהמ"ש ישמע את טענותיו, ישקול ויחליט - הורה זה מרוויח X כסף לחודש - סכום שפעמים רבות שונה מאוד מהסכום לו טען ההורה.

בכך, יקבע ביהמ"ש ממצא עובדתי, ועל בסיס הסכום הזה שקבע ביהמ"ש יחושבו דמי המזונות.

קביעת פוטנציאל ההשתכרות

בהלכת עמיצור הותיקה נקבע שסכום המשכורת של ההורה - הממצא העובדתי הזה שקובע ביהמ"ש - אינו בהכרח סכום המשכורת האמיתית שההורה מרוויח, או לא מרוויח (רבים מהם טוענים שהם מובטלים) -

אלא שמדובר בפוטנציאל ההשתכרות שלו, שעליו למצות.

הסיבה להלכה זו היא מקרים רבים בהם ההורה 'סידר לעצמו' פיטורים בדיוק לפני הדיון במזונות, ובכך לא מיצה את יכולת ההשתכרות שלו - בניסיון להתחמק או להפחית את תשלומי המזונות.

אסמכתא: ע"א 239/85

פסיקה

• במקרים שבהם אחד ההורים מאבד את עבודתו, ולא תומך מספיק ראייתית את ההוכחה שהוא לא מצליח/יכול למצוא עבודה, נראה שמשכורתו תיקבע יחסית בקרבה למשכורת הנטו האחרונה שקיבל.

תלה"מ 26873-11-20 (תלה"מ 20788-05-21)

• במקרה של פיזור ערפל בכוונה מצד אחד ההורים לגבי גובה משכורתו, עדות שאינה מהימנה ב-100%, ראיות לא טובות וכיו"ב - ביהמ"ש נוטה להעריך ביתר את הכנסתו החודשית.

תלה"מ 3859-11-20, תלה"מ 40015-07-20, תלה"מ 20408-09-20

• אם ביהמ"ש לא יצליח לקבוע את המשכורת לפי הראיות, הוא יקבע אותה בדרך של אומדן. אבל עדיפותו הראשונה ותפקידו היא לקבוע את גובה הכנסת ההורים ראייתית.

עמ"ש 59345-11-22

קצבאות

עקרונית, קצבאות מתווספות לחישוב ההכנסה.

לדוגמה, במקרה שבו הילדים מעל גיל 6, ופונים לחישוב יחס הכנסות ההורים, קצבאות נכללות בתוך החישוב של הכנסת ההורה שזכאי לקצבה.

עם זאת, ניתן לראות כי אין מדובר תמיד במדע מדויק, והפסיקה חורגת לא אחת מעיקרון זה.

פסיקה

• פסק דין שבו כספי ביטוח לאומי לא שוכללו אל תוך חישוב הכנסת האם (מה שמיטיב עימה), ונקבע כי תקבל את כספי מל"ל בנוסף למזונות
  תלה"מ 2104-01-21
• פסק דין שבו האימא מטפלת עיקרית. לא נפסקו דמי טיפול, אבל בהקשר הזה נפסק שהקצבה לא תשוכלל בהכנסתה.
  תלה"מ 26873-11-20 (תלה"מ 20788-05-21)
• לאימא קצבת נכות, התחשבו שהיא באמת צריכה את זה לנכות, אז לקחו ממנה רק 40* לחישוב ההכנסה.
  תלה"מ 16838-11-19
• שוב אנו רואים שקצבת הילדים לא הובאה בחשבון בחישוב הכנסת האימא.
  תלה"מ 16838-11-19
• יש שהות עודפת ממש מעט אצל האימא, אזור ה45-55%, ועדיין זה מספיק כנימוק לכך שהקצבה שלה תשולם בנוסף למזונות (משתמע שלא תבוא בשכלול ההכנסה).
  תלה"מ 40015-07-20 (תלה"מ 20408-09-20)
• בלי הצדקה ממשית - קצבאות ביטוח לאומי משולמות לאימא ולא מובאות בחשבון בחישוב ההכנסה, על אף שהיא מכניסה יותר מהאבא (56%-44%).תלה"מ 1500-01-19

קביעת זמני שהות

המחזוריות שלרוב מסתכלים עליה היא שבועיים. כלומר בוחנים את מספר הלילות שהילדים מבלים עם ההורה שפחות מבלים איתו (לרוב זה האבא) מתוך שבועיים.

הרבה פעמים זה יהיה דבר מוסכם בין הצדדים במסגרת הסדר הגירושין. מה שמעניין לראות - זה שהשופטים לפעמים משנים את האחוזים כאן לפי מי שמוציא יותר על הילדים.

למשל: היה יחס של 75-25 מבחינת הזמנים, אבל השופטת התרשמה שהאמא מוציאה יותר על הילדים, ולכן שינתה ל-80-20.

תלה"מ 26873-11-20 (תלה"מ 20788-05-21)

פסיקה

• טיפ קטן להורים: הרבה פעמים בהמ"ש לא מחשב את המספר הזה באופן מדויק, והוא שווה כסף. רואים מקרים של כמה שעות באמצע שבוע פלוס כל סופ"ש שני לילה אחד, מחושב כארבעה ימים מתוך שבועיים. מחצית מהחגים- הוסיפה עוד יום מתוך שבועיים. 19734-08-20

• פסק דין נוסף שבו זמני השהות השפיעו על חישוב אחזקת מדור. לילה אחד בשבועיים- גרם לאי התחשבות בכלל בהוצאות אחזקת המדור.

תלה"מ 26873-11-20 (תלה"מ 20788-05-21)

• פסק דין נוסף שבו זמני השהות השפיעו על חישוב אחזקת מדור. לילה אחד בשבועיים- גרם לאי התחשבות בכלל בהוצאות מדור. תלה"מ 16838-11-19

דמי טיפול

כאשר אחד הצדדים מטפל בילדים באופן בלעדי, הצד השני יכול לשלם לו דמי טיפול. זה בעצם רכיב שהומצא כדי להוסיף תשלום כאשר גידול הילדים מאוד לא שוויוני. כאשר הילדים גדולים יותר- דמי טיפול פוחתים?

כך עולה מפס"ד תלה"מ 26873-11-20 (תלה"מ 20788-05-21)

מאידך, לא שולמו דמי טיפול אבל הקצבה הועברה לאימא בלעדית, וגם לא קוזזה בחישוב ההכנסה.

• מוסבר שרכיב זה הינו רכיב כאשר אחד ההורים ממש לא מעורב. הדבר יוצר נזק נפשי, שבא לידי ביטוי בזמן, וכסף (אולי טיפול פסיכולוגי וכו').
  תלה"מ 49171-02-23
• הסכום שנקבע בסוף - צמוד למדד. כך עולה מפס"ד
  תלה"מ 26873-11-20 (תלה"מ 20788-05-21)
• תביעת מזונות מוגזמת - יכולה להיות ענישה בהוצאות. כך עולה מפס"ד
  תלה"מ 26873-11-20 (תלה"מ 20788-05-21)
• נשיאה במזונות עוד לפני מתן פסק דין - יכולה להיות מתוגמלת. כך עולה מפס"ד
  תלה"מ 26873-11-20 (תלה"מ 20788-05-21)