צרכי הילדים | המדריך לחישוב דמי מזונות

הסקירה הבאה תתמקד בפסיקת בתי המשפט למשפחה וערכאות הערעור, בנוגע לילדים להורים יהודים.

הסיבה - כפי שנכתב בפרק תחרות סמכויות - ****בתיקים של הורים יהודים - בהמ"ש למשפחה לרוב ינצח, וידון בתיק.

לגבי ילדים להורים יהודים - נוצרה בדין הפרדה לפי גיל הילדים:

ילדים עד גיל 6
ילדים בין הגילאים 6-18
ילדים בגילאים 18-21

בכלל קבוצות הגילאים, דמי המזונות מחולקים לרכיבי תשלום שונים.

חלק מרכיבי התשלום רלוונטים לכל קבוצות הגיל, וחלק רלוונטים רק לקבוצת גיל אחת.

רכיבי דמי המזונות בילדים להורים יהודים

להלן השמות שניתנו בפסיקה לרכיבי התשלום השונים אליהם מחולקים דמי המזונות:

רכיב תשלום	קבוצות גיל רלוונטיות
צרכים הכרחיים	ילדים עד גיל 6
צרכים גלובליים	ילדים בין הגילאים 6-18ילדים בגילאים 18-21
מדור (עלות שכר הדירה)	כלל קבוצות הגילאים
אחזקת מדור(החשבונות השוטפים בדירה: ארנונה, חשמל, מים, אינטרנט, ועד בית וכו')	כלל קבוצות הגילאים
מחציות (הוצאות חריגות)	כלל קבוצות הגילאים

רכיב צרכים הכרחיים - ילדים עד גיל 6

דמי מזונות מחולקים בכלל הגילאים של הילדים לרכיבים שונים המרכיבים את הסכום הסופי שיועבר. מה שמייחד את דמי המזונות בילדים עד גיל 6 הוא רכיב הצרכים ההכרחיים. זהו הרכיב העיקרי של המזונות בכלל הגילאים, הרכיב הגלובלי, שנקרא בשמות שונים בין קבוצות הגילאים השונות.

במזונות עבור ילדים עד גיל 6 רכיב זה נקרא כאמור "הצרכים ההכרחיים". הילדים מתחת לגיל 6 מכונים לעתים בפסיקה "מקטני קטנים".

מה נכלל ברכיב זה?

מדובר בעלות הצרכים הבסיסיים של הילד כגון אוכל, תרופות, חינוך בסיסי - באופן שוטף.

הרבה פעמים אין אסמכתאות ברורות לכמה עולים צרכיו ההכרחיים של ילד, אז נקבעו לכך עוגנים בפסיקה (בהמשך).

מי משלם?

את עלות הצרכים ההכרחיים של הילד בדין היהודי - נושא האב לבדו.

כן, לבדו. מדובר בשארית היסטורית מההלכה היהודית שפסיקת בתי המשפט לא שינתה או פירשה אחרת. באופן מעט אבסורדי - ללא קשר לכמה אב המשפחה מרוויח ביחס לאם המשפחה.

כמה זה יוצא בכסף?

שאלה לא פשוטה, ופעמים רבות מתקשים ההורים לספק ראיות ואסמכתאות חדות וברורות.

לכן, כאשר אין תשובה ראייתית ברורה - בתי המשפט ברבות השנים קבעו עוגנים וטווחים בפסיקה.

בהערכה גסה - ניתן לומר שהסכום נע בין 1,000-2,000 ש"ח לחודש לילד.

שיקולים שמשפיעים על גובה הצרכים ההכרחיים (כאשר אין אסמכתאות)

גובה ההכנסה של ההורים.
אזור מגורים בארץ.
זמן משותף של ההורים עם הילדים.

פסיקה

פסק דין בו הובהר כי דרך המלך היא לנסות ולקבוע את הסכום ראייתית, ולעשות אומדן רק אם חייבים.

עמ"ש 59345-11-22

פסק דין בו נקבע כי צרכים הכרחיים נעים בין 1600-1700 לחודש.

תלה"מ 70922-07-18 (פס' 99)

פסק דין בו נקבע כי צרכים הכרחיים נעים בין 1600-1800 לחודש.

תלה"מ 1500-01-19 (פס' 53)

פסקי דין בהם נאמר כי אם אין ביסוס ראייתי לצרכים, יקבע אותם בהמ"ש לפי ניסיון השופט היושב בדין.

ע"א 680/82, ע"א 687/83, ע"א 92/85

פסקי דין בהם בוסס כי אם ההורים עניים יותר- הצרכים ההכרחיים נמוכים יותר.

בע"מ 2433/04, בע"מ 5750/03

פסק דין לדוגמה בו ההורים מרוויחים 8000 ש"ח לחודש כל אחד, ונקבע כי הצרכים ההכרחיים הינם 1500 ש"ח לחודש, אבל סכום זה כולל גם את הוצאות חשבונות בדירה (ולכן רכיב הצרכים ההכרחיים למעשה נקבע כפחות מכך).

תלה"מ 40015-07-20 (תלה"מ 20408-09-20)

פסק דין בו נאמר כי הצד הנמוך של המנעד של צרכים הכרחיים - 1400 ש"ח.

עמ"ש 44496-10-20

רכיב צרכים גלובליים - ילדים בין הגילאים 6-18

מדובר ברכיב הצרכים העיקרי, שרלוונטי לילדים להורים יהודים בין הגילאים 6-18 (מקביל לרכיב הצרכים ההכרחיים בילדים מתחת לגיל 6, אך רחב יותר).

רלבנטי גם לילדים לאחר גיל 18, אך בשוני מסוים, נסביר בהמשך.

היסטורית, פעם היה שוני בין קבוצות הגילאים 6-15, ו-15-18. פסיקות ביהמ"ש השוו את התנאים בין קבוצות הגיל.

אסמכתא: בע"מ 919/15 (בע"מ 1709/15), תלה"מ 28585-02-22

מה נכלל ברכיב זה?

צרכיו ההכרחיים, והלא הכרחיים של הילד.
בתי המשפט מפסיקים את ההפרדה מעל גיל 6, ולכן מדובר ברכיב רחב יותר מ-"הצרכים ההכרחיים".

רכיב זה אמור לכלול גם את הצרכים ה-"לא הכרחיים" של הילד. לדוגמה: טלפון סלולרי, ביגוד שאינו בסיסי וכיו"ב.
עם זאת, רכיב זה אינו כולל - מדור, אחזקת מדור, ומחציות - שלרוב יחושבו בנפרד.

מי משלם?

שני ההורים משלמים את הרכיב הזה על פי יחס ההכנסות שלהם, ועל פי יחס זמן השהות שלהם עם הילדים.
שונה מרכיב "הצרכים ההכרחיים" בילדים מתחת לגיל 6, בעלותו נושא האב לבדו.

הוצאות תלויות שהות - אל מול לא תלויות שהות

כדי לעשות סדר וצדק בתשלום היחסי בין ההורים, בתי המשפט חילקו את הרכיב לשניים.

הוצאות תלויות שהות
- ההורים ישאו בעלות ההוצאות הללו על פי יחס ההכנסות שלהם, ועל פי יחס זמני השהות.
- דוגמה: מזון.
הוצאות שאינן תלויות שהות
- ההורים ישאו בעלות ההוצאות הללו רק על פי יחס ההכנסות שלהם, ללא קשר ליחס זמני השהות.
- דוגמה: חשבון טלפון סלולרי של הילד.

דוגמה ממחישה

נניח ש:

סך ההוצאות תלויות השהות = 1000 ש"ח בחודש.
סך ההוצאות שאינן תלויות שהות = 1000 ש"ח בחודש.
הכנסות האבא = 6000 ש"ח נטו.
הכנסות האמא = 2000 ש"ח נטו.
כלומר: יחס ההכנסות = 75%-25% לטובת האבא.
זמן שבו הילדים נמצאים עם האמא = 50% מהזמן.
זמן שבו הילדים נמצאים עם האבא = 50% מהזמן.
כלומר: יחס זמני הבילוי עם הילדים = 50%-50%

חלוקת עלויות - הוצאות תלויות השהות

שלב 1 האבא יצטרך לשאת ב-750 ש"ח והאמא תישא ב-250 ש"ח מתוך ה-1000.
שלב 2 שקלול זמני השהות של ההורים עם הילדים (50%-50%). לכן - ****כל אחד מהם נושא כבר ב-500 ש"ח מהעלויות. כלומר, האבא יצטרך להעביר לאימא 250 ש"ח בעבור רכיב זה.

חלוקת עלויות - הוצאות שאינן תלויות שהות

לגבי ההוצאות שאינן תלויות שהות, הן יעברו אך ורק דרך הפריזמה של יחס ההכנסות (הגיוני, היות שזמני השהייה עם הילדים אכן לא משליכים על הוצאות מסוג זה).

כלומר שברכיב זה יהיה רק שלב 1 - האב ישא ב-750 ש"ח והאמא תישא ב-250 ש"ח בעבור רכיב זה.

פסיקה

סך הכל 2050 לילד. הנתונים - למעשה גר רוב הזמן בבית של האב, אבל נפסק 5 ימים מתוך 14 אצל האם.
אז החלוקה הייתה 1000 תלויות שהות, 1050 ש"ח לא תלויות שהות
תלה"מ 19734-08-20

סך הכל 1800 לילד. 1400 תלוי שהות, 400 לא תלוי שהות.
תלה"מ 26873-11-20 (תלה"מ 20788-05-21)
אמירה לפיה צרכי השהות לרוב אמורים להיות גבוהים יותר מצרכים שלא תלויי שהות.
עמ"ש 59345-11-22
סך הכל 1300, 1000 שהות, 300 לא תלויי שהות.
תלה"מ 16838-11-19
אימא מרוויחה 8300, אבא מרוויח 6500, נקבע צרכים גלובלי - 2250 ש"ח לילדה.

תלה"מ 1500-01-19

דוגמאות נוספות

על האב לשאת באופן יחסי להכנסות ההורים כדי להביא את ילדיו לרמת החיים אליה הורגלה ערב הפרידה.
תלה"מ 28585-02-22
דוגמה לאב אמיד, וילדים רמת חיים גבוהה- נפסק צרכים - 6K לילד.
עמ"ש 1971-12-16
ההלכה חלה גם במקרים בהם אין מדובר במשמורת משותפת.
חיפה ברמ"ש (חי') 41433-04-18
יש לקבוע ממצאים בארבע שאלות עובדתיות כדלקמן: צרכי הילד ועלותם; יכולתם הכלכלית של שני ההורים; יחסיות יכולתם הכלכלית של ההורים, האחד מול רעהו; חלוקת זמני השהות
עמ"ש (מחוזי ת"א) 14612-10-16

המגמה - לאחר גיל 6 אי הפרדה בין צרכים הכרחיים ללא הכרחיים - חישוב גלובלי

לפני הלכת בע"מ 919/15 הפסיקות היו לא אחידות. לפעמים הפרידו בין צרכים הכרחיים ללא הכרחיים, לפעמים לא הפרידו, ולפעמים נרקחו פתרונות יצירתיים אחרים.

לאחר פרסום הלכה זו, המגמה ברורה: אין מפרידים בין צרכים הכרחיים ללא הכרחיים מעל גיל 6. כלומר, נותנים סכום גלובלי, אך כזה שאינו כולל מדור ואחזקת מדור ומחציות.

פסיקה

ברמ"ש (מחוזי מרכז) 59188-10-18****פסק דין שמאשרר שזו המגמה. פוסק על טווח של 1600-1900 ש"ח לחודש.
עמ"ש 65692-11-19 (פס' 22)
פסק דין נוסף שמאשרר שזו המגמה. ערך סקירה ומצא שבחישוב לילדים שמחלקים את זמנם בין שני בתי ההורים, ולכן הצרכים שלהם גבוהים יותר, כתוצאה מהכפילות הסכום יהא גבוה יותר. הוערך בין 2250-2500 ש"ח.
כמו כן, אותו פסק דין פסק בעצמו - 2050 ש"ח לילד.
19734-080-20

פסק דין שמדגיש שעדיף לא להכליל את צרכי המדור/ אחזקת המדור בתוך חישוב הצרכים, כי לפעמים אין.
עמ"ש 59345-11-22
פסק דין שמדבר על הצרכים השונים בין אזור המרכז למשל לבין אזור חיפה והצפון. על כך שלא הגיוני לקבוע אוטומאטית, אלא להתחשב בהכנסות ההורים ובצרכי הילדים, גם לפי השהות, וגם לפי מקום המגורים.
עמ"ש 59345-11-22
פסק דין של הורים עניים. נקבע 1300 ש"ח צרכים כולל אחזקת מדור!
תלה"מ 16838-11-19
פסיקה לאחר בע"מ 919/15 שקבעה כי רכיב הצרכים יעמוד על 2250 ש"ח לכל הפחות. מובהר כאן שהסכום הזה כולל דמי אחזקת מדור (ארנונה חשבונות) של הקטין, אבל לא את עלות דמי המדור עצמה (שכ"ד).

סכום זה אינו כולל הוצאות חינוך ורפואה (מחציות).
עמ"ש 5121-05-20

פסק דין שבו נקבע סף יחסית נמוך, על אף הכנסות גבוהות יחסית של האב.
2600 ש"ח לילדה - כולל הכל (הכרחי+מחציות+מדור).

לא נקבע בדיוק גובה המשכורת, אבל האב הרוויח גבוה (בעבר היה 38K-45K), אם כי חלה הפחתה שלא ירדו ממש לפרטיה.

תלה"מ 30785-02-19

השפעת מגורים בשני בתים על צרכים גלובליים

במרבית המקרים הילדים נמצאים לפחות פרק זמן מסוים אצל כל אחד מההורים.

נקבע בפסיקה, שככל שחלוקת המגורים שוויונית יותר, כך הדבר מעלה את רף הצרכים של הילד.
כלומר, ככל שהילד מחלק את זמנו שווה בשווה, כך הסכום שייקבע לו כרף הצרכים ההכרחיים/ הגלובלי (בהתאם לגיל הילד) - יהא גבוה יותר.
הרציונאל - מגורים כפולים בשני בתים מעלים את גובה הצרכים, מכיוון שצריך הכל כפול שניים.

פסיקה

פסק דין שראשית כל עומד על הרציונל האמור לעיל במפורש.

שנית כל, קובע במקרה שבו הילדים נמצאים אצל האב פעמיים בשבוע ללא לינה, ולילה פעם בשבועיים, את הצרכים שלהם על הרף הנמוך, 1350 ש"ח. אז גם מקיים את הרציונל הלכה למעשה.

תלה"מ 16838-11-19

רכיב צרכים גלובליים - ילדים בין הגילאים 18-21

בפסיקה הורחבה חובת המזונות גם לתקופת השירות הצבאי לכדי שליש משיעור דמי המזונות גם בנוגע לילד המשרת בצבא בשירות חובה, משעודנו נצרך לשירותי הבית, ונשאר תלוי בהוריו.

נקבע כי ישולם שליש מהמזונות עד סוף השירות הצבאי - במידה והילד משרת שירות חובה בצבא.

בהמשך, הורחב גם לשירות לאומי, התנדבותי וכיו"ב.

פסיקה

ע"א 4480/93
תלה"מ 13082-11-17
תלה"מ 49171-02-23
הוכר גם לגבי שירות לאומי, התנדבותי, וכו'
תלה"מ 2104-01-21

רכיב מדור

מדור = הוצאות מגורים, כשהכוונה היא ספציפית לשכר הדירה. שאר ההוצאות הנלוות למגורים (ארנונה, חשבונות) נכללות ברכיב שנקרא 'אחזקת מדור' ויפורט בהמשך.

הרעיון המסדר ברכיב המדור הוא שמתבצע חישוב של הוצאות המדור של כל אחד מבני הזוג, סוכמים אותן, ורואים מי חייב למי. סוגיית זמני השהות אמורה להיות משוקללת כאן, אך ניתן לראות שהדבר אינו נוסחה מדויקת, ומומלץ להדגיש נקודה זו בפני בית המשפט. לא סביר שהורה שילדיו עימו 80% מהזמן, יחזיר הוצאות מדור כמו הורה שילדיו עימו 20% מהזמן.

עם השנים בוססה בפסיקה קונבנציה, לפיה ילד אחד יזכה ב-30% מהוצאות המדור, שני ילדים 40%, ושלושה ילדים 50%, כאשר זה המקסימום, גם אם מספר הילדים גבוה משלושה.

כלומר, שהורה א' ישלם לכל היותר 50% מהוצאות המדור של הורה ב'.

פסיקה

5 ילדים, 2 קטינים, 3 בגיל צבא או 18+. כל ילד חושב כ-15%. ההתייחסות הייתה רק לשכר הדירה, לא התייחסו לחשבונות (ייתכן ששוקלל כביכול תחת ההוצאות הכלליות).

תלה"מ 3859-11-20

2 ילדים אב אמיד, נקבע שישלם 40% מהשכירות עם cap של 6,000 ש"ח.

תלה"מ 2104-01-21

2 ילדים, נקבע 40%.

תלה"מ 28585-02-22

2 ילדים, נקבע 40%. ההבדלים בזמני השהות לא השפיעו על חישוב המדור, אבל באו לידי ביטוי בהתחשבות מסוימת בחישוב אחזקת המדור.

19734-080-20

השפעת משכנתא על רכיב המדור

יש ויכוח בפסיקה - האם האב צריך ליטול חלק בהוצאות המשכנתא? (בהקשר להוצאות המדור).

דומה כי הכלל הוא כזה: אם אחד מבני הזוג משלם משכנתא, אין הדבר אומר שבן זוגו לא צריך לשלם מדור, שכן אם לא הייתה משכנתא - היה עליו לשלם שכר דירה, ולכן לא ייגרם לו חיסרון כיס.

יחד עם זאת, אם המשכנתא גבוהה משכר דירה מקובל, אז כאן כבר יש רכיב הוני שבגינו בן הזוג לא יחויב.

דוגמה להמחשה

אמא משלמת משכנתא על דירת 4 חדרים למגורים לה ולשלושת ילדיה בסכום של 5000 ש"ח בחודש.

לו נקבע ששכר דירה ריאלי לדירה כזו הוא 5000 ש"ח - האב ישלם מדור רגיל- 50% - 2500 ש"ח.

לו נקבע ששכר דירה ריאלי לדירה כזו הוא 4000 ש"ח - האב ישלם מדור ללא הרכיב ההוני, דהיינו 50% מתוך ה-4000 ש"ח. כלומר 2000 ש"ח.

עוד צוין בפסיקה כי פתרון טוב לאמא במקרה כזה יהא לפרוס את תשלומי המשכנתא על חודשים רבים יותר, או אז תקבל יותר אחוזים מסכום המשכנתא, שכן היא תתקרב אל שכר הדירה הריאלי.
תמ"ש (תל-אביב-יפו) 19574/96, תמ"ש (חד') 2185/00, תמ"ש 22859-06-12

פסיקה

מקרה בו האב התעלם מהתביעה, וגם נקבע ממצא עובדתי שבאשמת האב האמא לקחה משכנתא בסך 6500 ש"ח. האב משלם לאמא 1200 ש"ח על זה כל חודש.
תלה"מ 49171-02-23
הדירה בבעלות משותפת של שניהם. האב אמיד יחסית לאם (הכנסות 80-20%). נקבע שמשלם את כל המשכנתא (5,500 ש"ח), אבל שבכך הוא מכסה הן את הוצאות המדור והן את הוצאות אחזקת המדור.
תלה"מ 2104-01-21
הדירה בבעלות האמא, האבא משלם עליה משכנתא כמו על מדור רגיל. 3 ילדים, 50%.
תלה"מ 16838-11-19
רואים גם שיש פסיקה שבה אם המשכנתא משתווה לשכר דירה סביר - בן הזוג יישא בה כפי שהיה נושא במדור רגיל, על אף הרכיב ההוני.
עמ"ש 44496-10-20

רכיב אחזקת מדור

אחזקת מדור = כלל החשבונות של הוצאות המגורים. ארנונה, חשמל, מים, גז, ועד בית, אינטרנט, וטלפון. רשימה לא סגורה.

שני דברים שעשויים לקרות עם רכיב זה:

לפעמים שופטים שוכחים לחלוטין ממנו ופשוט לא מתחשבים בו.
במקרים מסוימים בית המשפט מאחד ומכליל את רכיב אחזקת המדור (חשבונות) בתוך רכיב המדור (שכ"ד).

לכן, האחריות היא על בעלי דין - באמצעות עורכי דינם - להזכיר לשופט!

פסיקה

אחזקת מדור חושבה בנפרד. 2 ילדים אב אמיד. נקבע 1000 ש"ח לשניהם.

תלה"מ 2104-01-21

אחזקת מדור חושבה בנפרד. 2 ילדים אב אמיד. נקבע 860 ש"ח לשניהם.

תלה"מ 28585-02-22

אחזקת מדור חושבה בנפרד. גם כאן נעשה על פי שיטת האחוזים של המדור. כלומר, חישבו את החלק של ההורה במדור (האבא גר עם בת זוג), ומתוכו גזרו 40% כי יש לו שני ילדים.

כמו כן, פסק הדין הזה מעניין בכך שהייתה בו התחשבות לעניין זמני השהות ברכיב אחזקת המדור, ולא ברכיב הוצאת המדור עצמה.

19734-080-20

פסק דין נוסף שבו זמני השהות השפיעו על חישוב אחזקת מדור. לילה אחד בשבועיים - גרם לאי התחשבות בכלל בהוצאות אחזקת המדור.

תלה"מ 26873-11-20 (תלה"מ 20788-05-21)

פסק דין נוסף שבו זמני השהות השפיעו על חישוב אחזקת מדור. לילה אחד בשבועיים - גרם לאי התחשבות בכלל בהוצאות מדור.
תלה"מ 16838-11-19

רכיב צרכים חריגים ("מחציות")

הכוונה היא להוצאות החריגות על הילדים, שאינן שוטפות ובסיסיות.

במילים אחרות, סכומי הכסף שאינם נכללים תחת 'הצרכים ההכרחיים' (אם הילד מתחת לגיל 6), או 'הצרכים הגלובליים' - תלויי השהות ולא תלויי השהות (אם הילד מעל גיל 6).

בסלנג, מכנים אותם 'מחציות' - מכיוון שעל פי הדין הקלאסי - ההורים משלמים הוצאות אלה חצי-חצי. ללא קשר לגיל הילד, גובה הכנסת ההורים, או הזמן המשותף.

כמובן, יש חריגים והדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט.
לאחרונה, בשנים שלאחר הלכת בע"מ, נראית זליגה בפסיקה לכיוון של חלוקה של הוצאות אלה בהתאם ליחס בין הכנסות ההורים, ולאו דווקא חצי-חצי כפי שהיה מקובל.

שני סוג הוצאות לרוב נכללים:

הוצאות רפואיות חריגות למשל: משקפיים, יישור שיניים. ניתוח לא עלינו.
הוצאות חינוך חריגות
תחום פרוץ. קייטנות, חוגים, הוצאות בית ספר- ילקוט ספרי לימוד, יכול להמשיך באגרת בית ספר וועד כיתה וכאלה. מיסי בית ספר. שיעורים פרטיים, הוראה מתקנת. חצי-חצי. גם כאן יכולה להיות זליגה.

פסיקה

מקרה בו נקבע יחס הכנסות (80%-20%) ולפיו משלמים על המחציות- רפואי, חינוך, קייטנות. ועדיין - על החוגים ועל הציוד - האב משלם לבדו.

תלה"מ 2104-01-21

האב התעלם מתביעת המזונות שהגישה האמא. נפסק שישלם 80% והאמא 20%

תלה"מ 49171-02-23

פסק דין קלאסי: נקבע יחס הכנסות, ויחס שהות. אבל את המחציות - משלמים חצי-חצי.

תלה"מ 26873-11-20 (תלה"מ 20788-05-21)

פסק דין קלאסי נוסף: נקבע יחס הכנסות, ויחס שהות. אבל את המחציות- משלמים חצי-חצי.

תלה"מ 16838-11-19

פסק דין שבו נאמר שבגלל שההפרש ביחס ההכנסות לא גבוה (56%-44%), ישלמו את המחציות חצי-חצי. כמו רמיזה- שאם היה גבוה- היה צריך להתחשב ולחלק פרופרוציונאלי.

הלכת ורד - חישוב צרכים למספר ילדים

"אם לילד אחד במשפחה קובעים סכום מסוים של מזונות,

הרי ל-3 ילדים באותה משפחה לא קובעים סכום השווה לפי שלושה מהסכום הנקבע לילד אחד.

ידועה האמרה בבדיחותא שניתן להוסיף מים למרק קיים ויהיה מרק לנפש נוספת".

ע"א 552/87

כאשר בית המשפט קובע על דרך האומדן את צרכי הילדים במשפחה - לרוב יקבע את הצורך של אחד מהם, יכפיל בכמות הילדים - ואז יפחית בשל החפיפה בהוצאות.

זוהי הלכת ורד.

באילו רכיבים מפחיתים? על פי הדין - הרכיב ממנו מפחיתים הוא רכיב הצרכים (הכרחיים/גלובליים).

הסיבה- לרכיבים האחרים ישנם כללים אחרים לחישוב כתלות במספר הילדים.

לדוגמה, רכיב המדור - ככל שעולה כמות הילדים, האחוז ממנו צריך לשלם עולה, באופן דיפרנציאלי ולא פרופורציונלי.

עם זאת, יש תיקים בהם בית המשפט מחשב את דמי המזונות כמכלול (בצורה שגויה ושלא כדין), ומחשב את הצרכים יחד עם המדור ואחזקת המדור, או רק עם אחד מהם - או אז - הלכת ורד תחול על המכלול.

בכמה תהיה ההפחתה? נפנה לעזרת הפסיקה.

פסיקה

מקרה בו הייתה משפחה של 3 בנות. בית המשפט קבע כי שלוש הבנות יחד מהוות 55% מסך המזונות (45% הנותרים היו מזונות אישה). אחת הבנות הגיעה לבגרות ונקבע כי האב פטור מתשלום מזונות בעבורה.

בית המשפט קבע - כי ההפחתה בגינה תעמוד על 12.5% (פחות מ 55% חלקי 3 שהם 18.3%).

ע"א 552/87

מקרה בו בעבור ילד אחד חושב 920 ש"ח, ובעבור 4 ילדים - 3600 ש"ח (900 ש"ח פר ילד).
דהיינו - הפחתה של 80 ש"ח. קצת יותר מ-2%.
תלה"מ 26873-11-20 (תלה"מ 20788-05-21)
מקרה בו עבור ילד אחד חושב 2300 ש"ח, ובעבור 3 ילדים - 6000 ש"ח (2000 ש"ח פר ילד).
דהיינו - הפחתה של 900 ש"ח. ****13%.

עמ"ש 59345-11-22

מקרה בו נכתב כי הצרכים מוערכים ע"ס 1600-1700 ש"ח לילד, ובעבור שני ילדים נפסק 2800 ש"ח. דהיינו - הפחתה של 400-600 ש"ח. 12.5%-17.5% הפחתה.

תלה"מ 19734-08-20

מקרה בו נאמר שהטווח הוא 1600-1800, ואז נקבע על 1600, כשיש ילדה נוספת שהמזונות שלה הם 450. הפחתה של 200 ש"ח, שהם 8%.

תלה"מ 1500-01-19

הוכחת צרכי הילדים

צריך להוכיח כמו כל תביעה רגילה. כלומר, להביא אסמכתאות.

אסמכתא: ע"א 130/85

אבל, אם אין אסמכתא, בגלל שזה מזונות ורגיש, בימ"ש יכול להשתמש בידיעה שיפוטית.

אסמכתא: תלה"מ (ת"א) א.ר.א נ' א.ז.

פסיקה

פסיקה מנחה לשיעור פר קטין: 1600 ש"ח ואף למעלה מכך
רמ"ש (מרכז) 59188-10-18
כאן נפסק שצרכים הכרחיים ללא ראיה הם 1600 ש"ח
עמ"ש (ת"א) 46291-01-16
1600-1700 ש"ח
70922-07-18
אב אמיד משלם את המשכנתא, מחציות ביחס 80-20 (ועל החוגים 100% האב) ובנוסף 1500 ש"ח מזונות פר קטין.
תלה"מ 2104-01-21
מלוא צרכי הילדים (לא כולל מדור וחינוך) נקבע בין 1600-1900תלה"מ 3859-11-20 פלונית נ' אלמוני

כלל ההוצאה השולית הפוחתת

כאשר נדרש בית המשפט להערכת צרכי הילדים בעצמו, נוצרו כללי אצבע לפיהם הוא פוסק.

ברבים מהמקרים, נקבע כי חלקו של הילד הצעיר יהיה גדול יותר.

פסיקה

שני קטינים, לגדול נפסקו 1600 ש"ח, לצעירה נפסקו 1800
תלה"מ 3859-11-20