סמכויות ודין

תחרות סמכויות

השאלה כאן היא איזו ערכאה תדון בתיק. ערכאה = בית משפט/ בית דין.

כלומר, מה הכללים שיגידו לנו - מי ידון בתיק שלנו?

ערכאות רלוונטיות

• הערכאות הדיוניות

  • בתי המשפט למשפחה
  • בתי הדין הרבניים האזוריים
  • בתי הדין השרעיים (מוסלמים)
  • בתי המשפט של העדות האחרות (נוצרים, דרוזים, וכו')

• ערכאות הערעור

  • בית המשפט המחוזי
  • בית המשפט העליון
  • בית הדין הרבני הגדול

סמכויות בלעדיות וסמכויות מקבילות

• לבתי הדין הרבניים יש סמכות בלעדית __לדון בתביעות נישואין וגירושין של יהודים. בנושא זה - אין תחרות סמכויות.

• בנושאים הנלווים לתביעות אלה (כגון בענייננו- תביעות לתשלום מזונות) - יש סמכות מקבילה לבתי הדין הרבניים, ולבתי המשפט למשפחה.

• תופעת הסמכויות המקבילות קיימת גם בבתי דין דתיים של לא-יהודים, אך קורית פחות בגלל האופי השמרני יותר של הדתות האחרות בישראל - הנוטות לפנות לבתי הדין הדתיים הייחודים לדתם.

לכן, נתמקד במרוץ הסמכויות הנוגע בין בתי הדין הרבניים (של הדת היהודית) ובין בתי המשפט למשפחה.

למה זה חשוב?

על אף העובדה שלא אמור להיות הבדל בדין בין הערכאות השונות, הפרקטיקה מלמדת אחרת.

לכאורה, גם בתי הדין הרבניים ובתי הדין של העדות האחרות, וגם בית המשפט למשפחה אמורים לפרש ולפסוק לפי אותם חוקים.

תיאוריה לחוד ומציאות לחוד

ערכאות שונות יטו לפרש חוקים בצורה הקרובה יותר למסורת המשפטית שלהם, ולכן יש משמעות קריטית לשאלת הסמכות, והתוצאה של אותו תיק ככל הנראה תהא שונה לפי הערכאה שבה ידונו בו.

למשל: בתי הדין הרבניים יעדיפו פעמים רבות את עקרונות ההלכה היהודית, אל מול עקרונות ההלכות שנפסקו בביהמ"ש העליון.

אז מי ינצח במירוץ הסמכויות?

כיום, בתחרות עם בית הדין הרבני בתביעות למזונות ילדים - יש עדיפות לבית המשפט למשפחה.

המצב היה שונה בעבר, אבל כיום, הלכות בית המשפט העליון נותנות עדיפות לבית המשפט למשפחה בשאלת הסמכות.

מתי בכל זאת תיק מזונות יידון בבית הדין הרבני?

אך ורק בהתקיים ‏3 תנאים מצטברים (כל השלושה צריכים להתקיים):

1. שני ההורים מסכימים שהתיק יידון בבית הדין הרבני.
2. התביעה הוגשה קודם כל לבית הדין הרבני, לפני שהוגשה (אם הוגשה) לבית המשפט למשפחה.
3. סוגיית המזונות 'נכרכה' לפי הכללים והתקנות בתביעת הגירושין.

פסיקה

• תלה"מ 47817-03-23

איזה דין חל?

זו שאלה נפרדת משאלת הסמכות שנידונה לעיל.

• בשאלת הסמכות - נשאל איזו ערכאה תדון בתיק.

• בשאלת הדין החל - נשאל בהתבסס על איזה מארג חוקים - תפסוק הערכאה שתדון בתיק (שמחזיקה את הסמכות).

באופן קלאסי

בדיני מזונות הדין החל הוא הדין האישי (הדין הדתי של דת ההורים).

למשל: אם ההורים נוצרים התיק ידון לפי הדין הנוצרי, מוסלמים המוסלמי, יהודים היהודי וכו'. ****

מקור : חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט 1959

דוגמאות להמחשה:

• שני הורים יהודים, פונים לבימ"ש למשפחה -

ביהמ"ש למשפחה ידון בתיק המזונות לפי הדין העברי.

• שני הורים מוסלמים, פונים לבימ"ש למשפחה -

ביהמ"ש למשפחה ידון בתיק המזונות לפי הדין המוסלמי.

לא הכל קלאסי

נכון שבאופן קלאסי הדין החל הוא הדין האישי (הדין הדתי של דת ההורים), אבל אנחנו רואים זליגה של עקרונות אחרים משיטת המשפט הישראלית.

הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בפרשנות של בתי המשפט את הדין הדתי, ובמציאת נקודות החפיפה והממשק עם עקרונות כלליים משיטת המשפט הישראלית.

הורים לא יהודים

• על אף העיקרון הקלאסי, שלפיו אמור לחול הדין האישי - אנחנו רואים שזו לא התמונה המלאה, ושיש זליגה.

כלומר, שלכאורה - בתיק של הורים נוצרים למשל, הדין שצריך לחול הוא הדין הנוצרי.

עם זאת -

המגמה מאז בע"מ 919/15 היא להחיל את עקרונות ההלכה שנפסקה בפסק הדין הזה, גם במקרים שבהם ההורים לא יהודים.

המשמעות:

1. התחשבות בהכנסות ההורים ובזמני השהות היחסיים - במזונות לילדים מעל גיל 6.
2. מזונות מינימליים - תחשיב זהה בין ילדים יהודים ללא יהודים.

פסיקה

• ברמ"ש 18027-01-22"אמנם עסקינן בבני זוג המשתייכים לעדה הנוצרית אורתודוכסית, אשר הדין האישי החל לגביהם הוא חוק המשפחה הביזנטי [...] עם זאת, בדין קבע ביהמ"ש קמא כי יש להחיל עקרונות שהותוו בבע"מ 919/15 [...] חרף שמדובר בצדדים שאינם יהודים, תוך התייחסות להכנסות הצדדים וזמני השהות של הקטינים עמם.
  המגמה הנוהגת היום בפסיקה היא ליישום עיקרון שוויון מגדרי שנקבע בהלכת בע"מ 919/15 [...] כך שימצא ביטויו גם בחיוב דמי מזונות עפ"י הדין האישי, תוך ראיית התא המשפחתי ושקלול הכנסות שני הצדדים וחלוקת זמן הורי, מתוך מטרה לספק לקטינים רמת חיים נאותה אליה הורגלו בשני הבתים [...]".

• תמ"ש (נצ') 5151-06 (תמ"ש 25361-11-10).
  "בין אם מדובר בקטין יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי או חסר דת – השימוש בפסיקת המינימום הינו עיוור צבעים ודתות. שכן צרכי הבסיס של ילד אינם משתנים רק בשל השתייכותו הדתית."

הורים חסרי דת / הורים מעורבים

הגדרות

• הורים חסרי דת: הורים המצהירים על עצמם כאתאיסטים.

אם אחד ההורים חסר דת, ייחשבו כהורים מעורבים (למעשה אין הבדל, מכיוון שדין המזונות זהה לדין הורים חסרי דת).

• הורים מעורבים: הורים בני דתות שונות.

דין

על הורים חסרי דת/ הורים מעורבים יחולו הוראות חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959.

אסמכתא: סעיף 3(ב) לחוק.

משמעות

ההורים יחלקו בהוצאות המזונות של ילדיהם לפי יחס הכנסותיהם. למעשה, בדומה לילדים להורים יהודים - מעל גיל 6.

אסמכתא: סעיף 3א(ב) לחוק.